זה מה שקורה לאשה אחרי גיל ארבעים ואף פעם לא סיפרו לי ולחברות שלי

מה ידעתי על גיל המעבר כשהוא עוד היה מספיק רחוק ממני?

לא הרבה.

ידעתי שבערך בגיל חמישים הווסת מפסיקה והאישה מאבדת את הפוריות שלה. כיוון שמעולם לא נקשרתי רגשית לדימום החודשי שלי, ובטח שלא פנטזתי להביא ילדים לעולם בגיל כזה, נותרתי אדישה לעניין.

כל זה השתנה לפני יותר מעשור, כשזפזפתי בטעות לדוקו הולנדי על נשים בגיל המעבר והתהפנטתי אליו כמו לתאונת דרכים. מול המצלמה המרואיינות חלקו את מה שעובר עליהן: גלי חום איומים, לילות לבנים, דיכאון והמון כעס ובכי. כולן היו נשים מרשימות מאוד, משכילות, מטופחות, עסוקות. כולן שאלו את אותה שאלה: למה אף אחד לא סיפר לי שזה ככה?!

(thanks unsplash)

מאז אני דרוכה, נחושה שאותי הדבר זה לא יתפוס לא מוכנה. בגיל 40 התחלתי לקרוא על גיל המעבר וגיליתי להפתעתי שלמעשה הוא מתחיל הרבה לפני שהווסת מפסיקה ובגדול, מדובר ברכבת הרים הורמונלית. שוקינג! יכול להיות שזה לא באופק, אלא כבר ממש כאן?

קוראים לזה פרימנופאוזה

"גיל המעבר" הוא התרגום המוכר בעברית למונח Menopause (הלחם של המילים היווניות pausis - שמשמעותה הפסקה, ו-mens, שמשמעותה חודשי), אבל התרגום הזה לא מדויק: המונח "מנופאוזה" מתאר רק את השלב, למעשה רגע בודד, שבו אישה משלימה 12 חודשים רציפים בלי וסת. מה לא כולל המונח הזה? את השלב שקודם לרגע הזה, ונמשך בין 3-10 שנים (!). השלב הזה, שנקרא Perimenopause, מתחיל באמצע שנות הארבעים לחיינו; עדיין יש וסת אבל היא פחות סדירה מהרגיל. השחלות מורידות הילוך, מתחילה ירידה בהורמוני האסטרוגן, פרוגסטרון והטסטוסטרון בגוף ומופיעים חלק מהתסמינים של גיל המעבר, בראשם המפורסמים והמושמצים שבהם - גלי חום והזעה, תנודות חדות במצב הרוח ויובש בנרתיק.

על פרימנופאוזה רובנו לא שומעות בזמן והבורות הזאת עולה לנו ביוקר. למה? כי אם אנחנו מניחות שכל זמן שיש וסת אנחנו עדיין לא "שם", קל לפספס חלק מהתסמינים ולזהות שהם קשורים לגיל המעבר. ואם אנחנו לא יודעות שאנחנו מחורפנות מהורמונים אנחנו לא מבינות מה עובר עלינו, ואז אנחנו גם מבועתות וגם סובלות לחינם – כי אין לנו מושג שאפשר לטפל בזה. למשל, אם השינויים בווסת מתבטאים בדימומים כבדים שקשה לחיות אתם אפשר לטפל בזה באמצעות התקן הורמונלי ברחם, טיפול בפרוגסטרון דרך הפה, טיפול בהקסקפרון להפחתת הדימום, טיפול הורמונלי תוספי ולא חלופי ועוד.

בסקר שנערך ע"י lifeextension.com בקרב 500 נשים לאחר גיל המעבר, נמצא ש-16 אחוזים מהן לא התייעצו עם אף גורם מקצועי לגבי התסמינים שלהן ולא שיתפו אף אחד במה שעובר עליהן. וזה ממש מבאס. אז אם את מרגישה שלאחרונה את מתקשה להיזכר במילים מסוימות, מסתובבת כמו זומבי, משמינה למרות אורח החיים הבריא שלך, עצובה בלי סיבה ובאופן כללי מאבדת קצת שליטה על החיים שלך, יכול להיות שאת פשוט בפרימנופאוזה וכדאי לבדוק את זה.

מלבד וסת לא סדירה שמאופיינת בדימומים כבדים, גם תחושת נפיחות מתמשכת בגוף היא סימן. וגם החמרה בתסמיני PMS, רגישות בשדיים, רגלים נפוחות, חרדה, שינויים במצב הרוח, קשיי שינה, עור מגרד יבש, נשירת שיער, כאב מפרקים, גלי חום ויובש בנרתיק. התסמינים האלו מאופיינים בחוסר העקביות שלהם וככל שמתקדמים יותר בשלב הזה ומאבדים עוד אסטרוגן ומופיעים סימפטומים חדשים.

אני, אגב, לגמרי שם. נאמנה להבטחתי לעצמי להגיע מוכנה לגיל המעבר קבעתי תור אצל רופאת משפחה שמתמחה בנושא. את הריאיון שעשיתי אתה תוך כדי פגישת הייעוץ הזאת אפשר לקרוא פה.

סצנה בלתי נשכחת לכל אישה בלה באשר היא, עונה 2 של הסדרה הגאונית fleabag

מתי כדאי ללכת להיבדק, ואיפה?

כיוון שמדובר בירידה הדרגתית ברמת האסטרוגן והפרוגסטרון, אין בדיקה אחת או תסמין אחד שיקבעו אם הגעת בשעה טובה לשלב הפרימנופאוזה. בדיקת הדם שמאבחנת אם את במנופאוזה - הפרופיל ההורמונלי, פחות יעילה בשלב זה ומה שרלוונטי לרופאים זה הגיל שלך, התסמינים שאת חווה וההיסטוריה ההורמונלית שלך. בעולם אידיאלי, או סתם הגיוני, היה נכון לנהל את הדיון הזה עם רופא.ת המשפחה ולא עם רופא.ת נשים; בישראל של שנת 2020 רק חלק קטן מרופאי ורופאות משפחה מבינים בנושא. זה פשוט לא חלק משמעותי מתוכנית ההכשרה, למרות השכיחות הגבוהה של נשים בוגרות בחברה שלנו. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2019 היו בישראל 1,064,800 נשים בגילאי 45-69, שזה 23 אחוז מאוכלוסיית הנשים ו-11 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. לא מצדיק הכשרה?

אם החלטת ללכת לרופא.ה, כדאי להגיע מוכנה לפגישה כשאתך:

• תיעוד מאפייני הווסת שלך בחודשים האחרונים - תאריך, משך הזרימה והעוצמה.

• תוצאות בדיקות עדכניות: דם (סוכר, כולסטרול והורמונים), ממוגרפיה ואולטרסאונד שד, אולטרסאונד גניקולוגי, צפיפות עצם, קולונוסקופיה וכו'.

• רשימה של כל התרופות שאת נוטלת – במרשם ולא במרשם (כלומר גם ויטמינים ותוספי מזון).

• רשימה של כל התסמינים שאת חווה, כולל כאלה שלכאורה לא קשורים לגיל המעבר.

• רשימה של כל השאלות שאת רוצה לשאול, כי ברגע האמת שוכחים.

נבדקת והבנת שאת אכן נכנסת לגיל המעבר? ברוכה הבאה לשארית חייך! סוזן סומרס, הבלונדה מסדרת האייטיז המיתולוגית "שלושה בדירה אחת", תיארה את הסימפטומים שלה כשבעת הגמדים של גיל המעבר: "Itchy, Bitchy, Sweaty, Sleepy, Bloated, Forgetful and Psycho". נשמע שיש למה לצפות.

מסיימת בהמלצת האזנה לשיחת בנות קצרה ומשעשעת על פרימנופאוזה, בפלטפורמת התוכן האוסטרלית Mamamia

---

® חשוב לי להבהיר: אני לא סמכות מקצועית ולא מתיימרת להיות כזו, רק מאמ;לקת כתבות שקראתי בנושא (ונותנת להן את הקרדיט שמגיע להן). אם מצאת טעות בטקסט שלי אני ממש אשמח לדעת. אפשר לעדכן אותי במייל: contact.makoreli@gmail.com