top of page

אני שואלת: פגישת יעוץ במרפאת גיל המעבר של ד"ר נועה חובב

לפני עשור דיאן דנזברינק הבריטית הייתה אישה כבת 45 שלא הקדישה רגע של מחשבה לגיל המעבר, אבל זה בערך כל מה שהיא חושבת עליו מאז שנאלצה לעבור ניתוח לכריתת רחם והסרת שחלות. הניתוח של דיאן הכניס אותה למנופאוזה מוקדמת. אף אחד לא סיפר לה שרשימת התסמינים האפשריים כוללת גם תנודות נפשיות קיצוניות והיא מצאה את עצמה סובלת מדיכאון עמוק, חרדות ואפילו מחשבות אובדניות. דיאן החליטה להקדיש את זמנה להגברת המודעות לגיל המעבר כדי שאף אישה אחרת לא תצטרך לסבול כמוה, פתחה בקמפיין ארצי #MakeMenopauseMatter, הקימה ארגון לידע ותמיכה מקצועיים והציבה לעצמה 3 מטרות: שיפור משמעותי בהכשרת רופאי המשפחה, הגברת המודעות במקומות עבודה והכנסת הנושא למערך החינוך המיני בתיכונים בבריטניה (את המטרה הזו היא כבר הגשימה בספטמבר 2020).


בריטניה היא כנראה המדינה המפותחת ביותר בעולם ביחס לגיל המעבר אבל גם בפיסת המידל איסט שלנו יש כמה נשים שפועלות בנמרצות לקידום מטרות דומות. אחת מהן היא ד"ר נועה חובב, רופאת משפחה, יועצת לגיל המעבר כבר 13 שנה, מרכזת קורס להוראת גיל מעבר באוניברסיטת תל אביב (בשיתוף עם ד"ר גדעון קופרניק) ומנהלת מרפאות בתחום. הרצאה שלה אונליין עשתה לי חשק לפגוש אותה אישית, אז קבענו ראיון שיתקיים תוך כדי פגישת יעוץ שלי אצלה כפציינטית. עיתונאית שטח שכמוני.



פגישת הייעוץ שלי מתחילה בבירור פרטים אישיים ובדיקת הרגלים. כשד"ר חובב מתחקרת אותי על מצבו הבריאותי של בן הזוג אני תוהה מה הקשר. "בטח שזה קשור!" היא עונה בלהט. "צריך להבין מאיפה האשה באה, מי נמצא בבית שלה, ממה הוא סובל ועם מה היא צריכה להתמודד. זה עוזר להבין את רמת הסטרס שלה. סקרים על איכות חייה של האישה הראו שאחד משלושת הקשיים העיקריים הוא המצב הגופני והנפשי של בן/בת הזוג! למשל, חלק מהתרופות ללחץ דם עלולות לגרום להפרעות בזקפה, וזה יכול להשפיע על הליבידו של הגבר. כשמנסים לבדוק את הליבידו של האשה חשוב לדעת אם לצד השני יש בעיה".


אוקי. אנחנו עוברות לתחקור רפואי על המשפחה הקרובה ומשם אל ההיסטוריה הגניקולוגית שלי וגולשות שוב לשיחה על הליבידו הנשי. "את יודעת שגלולות עשויות לגרום לירידה בחשק המיני וליובש בנרתיק?" היא שואלת. "אף אחד לא מסביר את זה לנשים וחלקן רגישות לאסטרוגן שבגלולות ואין להן מושג שזה פוגע בהן. בדרך כלל הן מתחילות לקחת גלולות כנערות ומפסיקות רק לקראת הריון ראשון, ופתאום קולטות איזה ליבידו יש להן! עד אז כבר עלול להתפתח נזק למערכת היחסים ולתפיסה הנשית. אנחנו לא יודעים מראש איזה בנות יושפעו יותר, אבל זה הרבה. הטרנד עכשיו הוא לתת לנשים צעירות שעדיין לא ילדו התקן תוך רחמי".


(thanks unsplash)


אנחנו ממשיכות בתשאול. הסדירות המקרטעת של הווסת שלי בשנה האחרונה ממקמת אותי איפשהו בספקטרום של פרימנופאוזה. כן, גם לשלב המקדים הזה יש תת-שלבים מסתבר. עוברות על כל התסמינים שאופייניים לתקופה הזו – הגלויים (כמו גלי חום והזעות, בעיות שינה, יובש בנרתיק) והנסתרים (מיגרנות, ורטיגו, קושי בריכוז ובזיכרון, עצבים ודיכאון), ומנסות למפות מה מכל זה אני מרגישה ומה בעצם הביא אותי למרפאה. אז אני הרי קצת אובססיבית לנושא, והמטרה העיקרית שלי בייעוץ היא לקבל מבט הוליסטי על מצבי כדי שאוכל להיערך לקראת מה שעתיד להגיע. "נשים כמוך זה היי-אנד מבחינת המודעות לעניין", ד"ר חובב מחייכת.

אז בואי נעזור. מתי צריך להגיע בפעם הראשונה, ולאיזה רופא.ה?

"המטרה שלי היא שבעוד עשור בנות הארבעים של היום כבר יהיו מודעות כמוך, ידעו ללכת לרופא.ת המשפחה וגם יזכו לקבל תשובות מקצועיות ומספקות. כרגע רוב הנשים לא יודעות מספיק וסביר שיתקשו לזהות את התסמינים הפחות מוכרים של גיל המעבר, או ירגישו נוח לדבר עליהם. רק הגברת המודעות בקהל הרחב תביא לזה- באמצעות הרצאות ברשת, במקומות עבודה וכו', פרסומות של תכשירים, הכשרות מקצועיות ויצירת שיח בנושא".


מחקרים מראים שתרופות פסיכיאטריות לטיפול בחרדה ודיכאון מקבוצת SSRI/SNRI מקלות גם על תסמינים של גיל המעבר. זה מומלץ?

"התרופות האלה יכולות להפחית בערך בחצי את גלי החום, אבל רק אותם. הן לא משפיעות על תסמינים אחרים והן לא אנטי אייג'ינג לעצם, למוח וללב כמו תחליפי ההורמונים. רופאי משפחה יכולים לרשום אותן כטיפול לגלי חום, אבל אני נזהרת מאוד לא לתת אותן לאישה בשלב הפרימנופאוזה בגלל תופעות הלוואי שלהן – השמנה ופגיעה בליבידו, שתי תוצאות שמקשות מאוד על האישה ופוגעות באיכות החיים שלה. אז השאלה היא עד כמה חמורים גלי החום שלך ועל מה את מוכנה לוותר".


לקראת סוף המפגש ד"ר חובב עוברת על הבדיקות שהכינותי מראש: דם, ממוגרפיה, אולטרסאונד גניקולוגי, ואפילו בדיקת צפיפות עצם בת 3 שנים. וזו הבדיקה שהפילה אותי. כלומר, התוצאות שלה מראות על התחלה של הדרדרות, ורק אפשר לנחש עד כמה מרקם העצמות שלי הדלדל מאז. עניין של גנטיקה – שזה אגב נתון משמעותי מאוד לגבי תסמיני גיל המעבר שלנו.

כן, זה לגמרי הזמן לשבת לשיחה עם אימוש ולברר איך היא עברה את זה.


(thanks unsplash)


הגענו לסיום הפגישה ולרגע האמת. המלצת הרופאה היא: טיפול הורמונלי מותאם למצבי. בום! מודה שממש לא ראיתי את זה בא. היא מסבירה לי שזה תואם גם את הנחיות ה-FDA (כנראה הסמכות הגדולה ביותר בעולם לענייני בריאות) לאילו נשים מומלץ טיפול הורמונלי בגיל המעבר:

1. לנשים סימפטומטיות, שבדרך כלל סובלות מגלי חום והפרעות בשינה.

2. לאישה שהפסיק לה המחזור לפני גיל 40.

3. לאישה שסובלת מיובש מקומי בנרתיק (זכאית לטיפול מקומי של אסטרוגן).

4. לנשים שהן בסיכון לאוסטאופורוזיס. שזה אני.


ואם השאיפה שלי היא להימנע ככל הניתן מטיפול הורמונלי?

"אז אפשר לכבד את זה ולחכות. הטיפול הזה הוא לא הדבר היחיד שיעצור את ההתדרדרות, אבל הוא מאוד תורם לזה כי האסטרוגן שומר על העצם. את יכולה לחפש לזה טיפול אחר, אבל למה את נגד הורמונים?"

כי אני מנסה להימנע מהתערבות בהתנהלות הטבעית של הגוף שלי, אלא אם כן אני ממש בסבל.

"אני מזכירה לך שהשחלה שלך עדיין תקועה בתוחלת חיים של לפני מאה שנה. היא לא הבינה שהביולוגיה, או הטכנולוגיה, הצליחה לקדם את תוחלת החיים שלנו ב-30 אחוזים. את אומרת התנהלות טבעית? הטבע של כל בעלי החיים בעולם, למעט סוג מסוים של לוויתן, הוא שהשחלה תעבוד עד סוף החיים שלנו. מה שחשוב להבין זה שההורמון הזה ישמור לך על איזון בגוף ועל האיברים הפנימיים, זה אנטי אייג'ינג אמיתי! יש פה אלמנט של מניעת תחלואה לבבית ומוחית בהמשך, ולדברים שאת עדיין לא מרגישה- העצם שמאבדת צפיפות, המוח שמתחיל להתערפל, השפעה אפשרית על דמנציה או אלצהיימר בעתיד הרחוק. רצית לעשות היערכות? זאת היערכות!".


ססאמק. זו בהחלט לא ההיערכות שתכננתי. ובחלומי אני מעבירה את השנים הבאות בהרמוניה מותאמת לטבע וגלי הגאות והשפל שלו, שולפת שיקוי ייעודי לכל מכאוב, משפרת תזונה וזיכרון ומתמחה במיינדפולנס. אבל אני חייבת להודות שהטיעונים שהעלתה ד"ר חובב בעד הטיפול ההורמונלי נשמעו משכנעים למדי. אני כמעט נוטה ללכת על זה.

 

בקטנה על הורמונים

  • רוב הרופאים הקונבנציונליים הם תומכים נלהבים בתחליפי הורמונים, וכמה שיותר מוקדם (כן, היה את המחקר המלחיץ ההוא שהבהיל את כולן, אבל מאז רוב המסקנות שלו הופרכו). מבחינתם מדובר בטיפול שלא רק מקל על תסמינים, אלא גם מונע תחלואה בעתיד. עבור ד"ר חובב זו אג'נדה שיש לקדם – הגברת המודעות בדיון שנקודת הפתיחה שלו היא חוסר ידע על הנושא בקרב הנשים עצמן, במטרה להרגיע את החששות ולשפר את איכות החיים של האישה בתקופה שהיא גם ככה מאתגרת.

  • הזמן הכי טוב להתחיל טיפול הורמונלי הוא לפני סוף המחזור ומקסימום במהלך חמש השנים הראשונות של המנופאוזה. את ההורמונים מומלץ לקחת במשך מינימום חמש שנים ואז לקבל החלטה לגבי ההמשך, תוך כדי הערכה מחודשת מדי חצי שנה-שנה.

  • שוקלת טיפול הורמונלי? קחי בחשבון שהוא לא מתאים לכולן, ועלול להיות מסוכן לנשים עם קרישת יתר, נשים שעברו אירוע מוחי בעברן או פקקת ורידים, ונשים אחרי סוגים מסוימים של סרטן שד.





ד"ר נועה חובב היא רופאת משפחה, עוסקת בתחום גיל המעבר כבר 13 שנה, מרכזת קורס להוראת גיל מעבר במסגרת לימודי המשך באוניברסיטת תל אביב (בשיתוף עם ד"ר גדעון קופרניק) ומנהלת 2 מרפאות בתחום.

אפשר ליצור אתה קשר באתר שלה







 

שימי לב: ייעוץ לגיל המעבר עדיין לא נחשב כייעוץ מומחים שמזכה בהחזר מחברות הביטוח. חלק מהאג'נדה של ד"ר חובב היא לגרום לכך שרופאת משפחה שמתמחה בגיל המעבר תיחשב מוסמכת מבחינת משרד הבריאות וביטוחי הבריאות הפרטיים. שיהיה לה (ולנו) בהצלחה עם זה.




3,874 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page