top of page

על חרדה ודיכאון: הצד האפל (והשקוף) של השינוי ההורמונלי בגיל המעבר

כמה חשוב לדעת לעשות אבחון בריאותי נכון לנשים באמצע החיים?

זה לא פחות מחיוני.

תחושות של חרדה ודיכאון הן דוגמאות בולטות לכך: תנודות במצב הרוח מושפעות מאוד מהשינוי ההורמונלי שמתרחש בגופנו בגיל המעבר (ובגיל ההתבגרות, ובהריונות, ובלידות ובהנקות). לא כולן יסבלו מזה, אבל כשזה מתרחש בשילוב היסטוריה קודמת של תסמינים נפשיים, PMS מייסר או בתזמון שברירי בחיים, התוצאה עלולה להיות קשה. וכמו תמיד – ככל שנדע יותר על הבעיה נוכל לקצר את המסע המתיש אל הפתרון שלה.


מבחינה הורמונלית, הוד מעלתו האסטרוגן משפיע על שני מוליכים עצביים שקשורים לדיכאון: סרוטונין ונוראפינפרין, אז הפוטנציאל כבר שם. מבחינת הטיימינג, עצם המיקום של גיל המעבר בשלב הזה של החיים מאתגר: הטיפול בילדים ופתאום גם בהורים מזדקנים, טיפוח הקריירה, שמירה על הזוגיות (או התמודדות עם קריסתה) וחוסר האונים אל מול הגוף המשתנה. לא פשוט. תוסיפו לזה סטרס כללי, למשל בגלל מגיפה שמשתקת את העולם, ובום.


(thanks unsplash)


מחקרים שנערכו בבריטניה ב-2019 הראו שלמעלה משליש מהנשים שהגיעו לרופא המשפחה שלהן עם תסמיני גיל המעבר קיבלו המלצה לתרופות נוגדות דיכאון, אך מומחים רבים טוענים שטיפול הורמונלי (HRT) או טיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) עשויים להיות אופציה טובה יותר עבור נשים בגיל המעבר שסובלות מחרדה או דיכאון. אם מדובר באישה בת ארבעים וקצת שעדיין יש לה וסת, רבים מרופאי המשפחה בכלל לא יבדקו את האפשרות שהיא סובלת מתסמיני פרימנופאוזה. והיא כנראה לא תעלה את זה על דעתה.


ד"ר דירדרה פורד, מייסדת מרפאת Ceile Medical לבריאות נשים וגיל המעבר באירלנד, פגשה נשים רבות שלא ידעו שהן חוות תסמינים של גיל המעבר וחשבו שמשהו לא בסדר אתן מבחינה נפשית. חלקן לא יכלו לתפקד מרוב חרדה, הרגישו שהן משתגעות, וזה דרדר אותן עד לאובדנות. פגיעה גדולה מורגשת גם במערכות היחסים. "יש מספר עצום של נישואים שהתפרקו בגלל הנושאים האלה, אין ספק", אמרה ד"ר פורד. "נשים אומרות לי: 'הנישואים שלי מתמוטטים, בעלי לא יודע מה קורה לי'. אני אומרת להן להביא את בן/בת הזוג למרפאה ואני אדבר איתם ואיתן ואסביר בדיוק מה קורה".


הפתרון שעליו ממליצה ד"ר פורד הוא טיפול הורמונלי (HRT) המותאם למצבה הרפואי של כל מטופלת. "המחקר על ההורמונים משנת 2002 הפחיד הרבה מרופאי המשפחה. אני מדברת על זה ומסבירה שנשים מעל גיל 50 הן ממילא בסיכון מוגבר לסרטן השד. על כל 1,000 נשים יש כ-23 שיחלו בסרטן השד במשך תקופה של חמש שנים, והן יהיו במעקב שוטף של בדיקות ממוגרפיה. נכון שעבור אישה שמקבלת טיפול משולב, שכולל אסטרוגן ופרוגסטרון, הסיכון יעלה, אך הוא יהיה זהה לסיכון של מי שמעשנת או לוקחת גלולות. הסיכון גבוה גם עבור מי ששותה אלכוהול מדי יום או סובלת מעודף משקל".



ד"ר פורד ליוותה נשים רבות בגיל המעבר שנאבקות לתפקד במקום העבודה. היא כתבה למנהלי משאבי אנוש של כמה מהן, אבל מבחינתה נדרשת מדיניות כללית שתספק הכרה ותמיכה כללית. "אחד הדברים שנשים אומרות לי הוא שהן מרגישות שמקשיבים להן סוף סוף", אמרה. "נשים צריכות זמן. הייעוץ הראשון שלי נמשך כשעה ולעתים קרובות במהלכו הנשים יהיו בשטף של דמעות. זה כל כך משמעותי עבורן שאני מבינה מה עובר עליהן. הן בוכות, צוחקות ומקללות מולי. הן מרגישות נורמליות. לראות נשים שחוזרות לעצמן זה מאד משתלם".


בשנה האחרונה הבחינה ד"ר פורד שבמהלך הסגרים של הקורונה הסטרס מוביל להחמרה בתסמינים. "קוביד הוסיף בעיות חדשות לנשים שעוברות את גיל המעבר. בנוסף להתחייבויות המשפחתיות והמקצועיות צריך לדאוג עכשיו מהצטמצמות כלכלית, עבודה מהבית לצד שאר בני המשפחה, חשש להידבקות של אנשים אהובים והפחד מהלא נודע. יכולה להיות לזה השפעה משתקת ומשתקת ונשים שסובלות מתסמיני גיל המעבר פשוט מרגישות שהן לא מצליחות להתמודד, הן המומות לגמרי".


 

הסיפור של קאת'י הובן הוא דוגמה טובה לזה. קאת'י כותבת בלוג מצליח על החיים במשפחה עם ילד אוטיסט. נאמנה לאג'נדה שלה שעיקרה כנות במקסימום, היא התוודתה לא מזמן בפתיחות רבה על אתגר חדש בחייה. הרופא שלה הגדיר את זה "פרק דיכאוני בעקבות הפרעה רגשית עונתית וגיל המעבר"; היא קראה לזה rabbit hole, שזה כינוי לכניסה למצב סוריאליסטי במיוחד. בווידוי הזה היא מתארת בפתיחות רבה איך במשך חודשיים היא הייתה מתעוררת, מדביקה חיוך על הפנים, מכינה קופסאות אוכל לילדים, מלווה אותם להסעה לביה"ס ואז זוחלת ישר למיטה. היא העבירה שעות בשינה, נטולת אנרגיה לחלוטין. התחמקה ממפגשים חברתיים ופיתחה כעס לא הגיוני כלפי חברים שלדעתה לא תמכו בה, למרות שכל הזמן העמידה פנים שהכל בסדר אתה. רק בעלה ידע שמשהו לא בסדר. הוא לא הבין מה קורה ורצה "לתקן" אותה, נע בין חוסר אונים לתסכול כועס וכשהמשקל שלה ירד באופן קיצוני הוא איים לאשפז אותה. זו הייתה הפעם הראשונה שהיא הודתה שהיא צריכה עזרה.


בזכות שיחות טיפול ותרופות פסיכיאטריות קאת'י הרגישה טוב יותר. היא שיתפה חברות בגילה במצבה והופתעה לגלות שגם הן עברו את זה וכמוה, גם הן העמידו פנים שהן בסדר. זה דחף אותה לשתף באופן פומבי את מה שעובר עליה ולתהות בקול: למה נשים מתחבאות בתקופה כזאת? רופא אחד הסביר לה שאנחנו ממהרים להפנות אצבע מאשימה להורמונים כשמדובר על תנודות במצב הרוח אצל נשים בהריון ואחרי לידה, אבל יש מעט מאוד התייחסות להשפעת ההורמונים על הבריאות הרגשית של אישה בכניסה לגיל המעבר. ההתייחסויות המוכרות לציבור הן בד"כ לגלוג על גלי חום והתפרצויות כעס, על דיכאון כנראה פחות כיף להסתלבט.


(thanks unsplash)


מחקר שפורסם בכתב העת של NAMS, האגודה לגיל המעבר בצפון אמריקה, מצא שכמעט חצי מהנשים שנכנסות לגיל המעבר עלולות לחוות דיכאון. החוקרים מצאו שגורמי הסיכון הגדולים ביותר לדיכאון כזה הם משברי זוגיות (התאלמנות או פרידה), צריכת אלכוהול, היסטוריה רפואית שמצריכה טיפול תרופתי מתמשך, נכות גופנית, מחלות נפש והורות לארבעה ילדים לפחות. ההסבר של החוקרים הוא שהירידה בייצור ההורמונים בגיל המעבר עלולה לגרום לנשים להיות רגישות יותר לבעיות פסיכולוגיות שונות, במיוחד אם יש להן היסטוריה של דיכאון או חרדה, מצבים בריאותיים כרוניים או אירועי חיים מלחיצים גדולים. המסקנה: צריכה להיות מודעות לכך שמדובר בתקופה של פגיעות, בקרב הנשים וגם בקרב כל המטפלים שלהן.


מחקר נוסף שהתפרסם בכתב העת של NAMS מצא קשר אפשרי בין סיבים תזונתיים וסיכון מופחת לדיכאון בקרב נשים בפרימנופאוזה. יותר מ-5,800 נשים בגילאים שונים נבדקו ובקרב נשים בפרימנופאוזה נמצא קשר הפוך בין צריכת סיבים לדיכאון. אצל הנשים בפוסט מנופאוזה לא נמצא קשר כזה, כנראה בגלל כמות האסטרוגן הנמוכה יותר בגופן. האסטרוגן משפיע בין היתר על איזון המיקרואורגניזמים במעי, והחוקרים מאמינים שצריכת הסיבים תרמה לשיפור בריאות המוח על ידי ויסות כלשהו של אותם חיידקים.

יש את זה ביותר You are what you eat?


 

אז תאכלי סיבים תזונתיים! זה אומר הרבה פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות.

חוץ מזה תעשי פעילות גופנית מדי יום,

ותוסיפי לה גם תרגול יוגה, מדיטציה, נשימות עמוקות או טכניקה אחרת שתרגיע אותך.

תשני כמו שצריך. לפחות 6 שעות.

ואם כל זה לא עוזר, אל תתביישי לבקש עזרה ממישהו קרוב או רחוק. כי זה כמו שאמרה קאת'י הובן:


Look up and let someone see you because I promise,

many will see themselves reflected in your eyes.



 


® חשוב לי להבהיר: אני לא סמכות רפואית ולא מתיימרת להיות כזו, רק מאמ;לקת כתבות שקראתי בנושא (ונותנת להן את הקרדיט שמגיע להן). אם מצאת טעות בטקסט שלי אני ממש אשמח לדעת. אפשר לעדכן אותי במייל: contact.makoreli@gmail.com


Komentáře


bottom of page