top of page

כשסקס הופך לבעיה, וגם לפתרון (ובמלים אחרות- יובש נרתיקי)

הנה סימפטום מושתק למדי בדיון הפומבי על גיל המעבר– יובש נרתיקי. אין צורך להרחיב למה זה לא נושא שיחה פופולרי, אבל אם לא נדבר על זה איך נדע להתמודד עם זה?

בשפה הרפואית יש לתופעה הזו כמה שמות מרשימים, ביניהם "אטרופיה נרתיקית", "דלקת נרתיק אטרופית" ואפילו "תסמונת מנופאוזלית של איברי המין ומערכת השתן".

בשורה התחתונה? הנרתיק שלנו מתייבש.

בכמה שורות: כל עוד רמת האסטרוגן בגוף תקינה, רירית הרחם שלנו מעובה וזרימת הדם חזקה. יש אלסטיות, קפלים מחמיאים בצורת עלי כותרת, קהילה משגשגת של חיידקים טובים ובאופן כללי ווייב מגניב וסקסי של PH נמוך. בגיל המעבר האסטרוגן צונח, הרירית נהיית דקיקה (נניח כמו ההבדל בין סוליה של כפכף בירקנשטוק לזו של כפכף אצבע פשוט) והאזור הופך למדבר צחיח ופריך למגע. התוצאה היא גרד, צריבה בהשתנה, דימום במגע וכאב בזמן הסקס- שזה מבאס ממש, כי גם ככה מדובר בתקופה רגשית סוערת אז למה להוסיף למדורה גם תסכול מיני?


שלושה דברים שכדאי לדעת כבר עכשיו:

1. לא כל הנשים בגיל המעבר סובלות מזה, רק 10-40 אחוזים מהן. חלקן יחווה את זה לפני המנופאוזה וחלקן רק מספר שנים אחריה. למה? ככה.

2. זה לא חולף עם הזמן (להבדיל מגלי חום למשל), אפילו מחמיר.

3. כדי שהטיפול יהיה יעיל חשוב להתחיל בו כמה שיותר מוקדם, ברגע שמתחילה תחושת המצוקה.

(thanks unsplash)


באופן מפתיע, הפתרון הטוב ביותר לנרתיק יבש הוא הגברת השימוש בו. Use it or lose it. כלומר, מה שיעזור לכאב במהלך סקס זה עוד סקס. ואם נהיה ספציפיות יותר- נדרשת חדירה של ממש. לאו דווקא של פרטנר אנושי, ויברטור ודילדו יעשו את העבודה באותה מידה (רעיון למתנה מפרגנת לאישה בגיל המעבר #1). אקט החדירה עוזר לשמור על הרקמות בנרתיק גמישות ומתוחות ולכן הוא חשוב כל כך. שלא לדבר על הערך הרגשי שיש לסקס טוב, בעיקר בתקופות של בלבול וחוסר יציבות.


כדי להתמודד בהצלחה עם הפרדוקס של "אם זה כואב, תעשי אפילו יותר", רוב הרופאים ממליצים על שימוש בחומרים מספקי לחות בנרתיק, במריחת חומר מסכך לפני סקס (אבל לא משחה הורמונלית, כי היא תיספג באיבר של הפרטנר), בתכשירי הורמונים מקומיים במשחה או בטבלייה ללא מרשם רופא, ואפילו בטיפול לייזר שמחדש את הרקמה הייחודית של הנרתיק. חלק ניכר מחברות הפמטק מתעסקות בפתרונות בדיוק לבעיות האלה, וממש פה כתבתי על זה.


ואם לא בא לי?

כשהאסטרוגן צונח, אצל חלקנו הליבידו צונח יחד אתו. הסעיף האחרון באינדקס הסימפטומים של גיל המעבר ע"ש גרין (greene) הוא אובדן עניין בסקס, וזו כמובן עוד סיבה לרתיעה ממנו. לפי ההסבר האבולוציוני, עם תום שלב הפוריות אין יותר צורך ביחסי מין ולכן אין טעם להשקיע בכל הפירוטכניקה הזו.

מה אפשר לעשות? יש כל מיני דרכים שמתיימרות לעורר את הליבידו, לא ניכנס לזה עכשיו, אבל שמעתי ממומחית בנושא ש"פורנו פמיניסטי" יכול לעזור (רעיון למתנה מפרגנת #2), או מדבקת טסטוסטרון. מפתיע, אבל להורמון הגברי הזה יש השפעה גדולה על הליבידו של נשים, ולאורך השנים גם הרמה שלו בדם פוחתת. במדבקה כזו יש מינון זעיר של ההורמון, ומצמידים אותה לחלק הפנימי של הירך. אגב, גם אצל הגבר יש ירידה ברמת הטסטוסטרון. זה נחשב לחלק ממאפייני גיל המעבר הגברי (אנדרופאוזה), ואולי זו עוד סיבה לכך שנשים מקיימות פחות יחסי מין - פשוט כי הפרטנר פחות מעוניין.


ואם זה עדיין לא משכנע את הליבידו שלך, קבלי עוד סיבה מנצחת לעשות יותר סקס: הוא דוחה את בואה של המנופאוזה! כך לפחות נטען בכתב העת Royal Society Open Science, בדיווח על מחקר שהראה שקיום יחסי מין לפחות פעם בשבוע, בממוצע, מקטין את הסיכוי להיכנס לגיל המעבר ב-28 אחוזים (בהשוואה לנשים שעושות סקס פחות מפעם בחודש). על פי החוקרים מייגן ארנות ורות מייס מ-University College בלונדון, ההבדל משקף את תגובת הגוף ללחצים אבולוציוניים: "אם אישה מקיימת מעט יחסי מין כאשר היא מתקרבת לאמצע החיים, הגוף שלה לא יקבל את הסימנים הפיזיים של הריון אפשרי ובמקום להמשיך לביוץ עדיף לה לוותר על הפוריות ולהשקיע את האנרגיה בכל בן משפחה קיים שיש לה" (למה לעזאזל האבולוציה שלנו כל כך מיזוגינית?). במלים אחרות, הגוף שלנו לא ישקיע אנרגיה בביוץ אם הסיכוי שניכנס להיריון קלוש, ומכאן המסקנה שככל שנעשה יותר סקס נדרבן את הגוף להמשיך לבייץ ולהישאר פורה.


(thanks unsplash)


אם נשאיר רגע בצד את ההשלכות על הסקס, הצניחה בהורמונים גם מפחיתה משמעותית את מספר החיידקים הטובים שמגנים על הרחם והנרתיק שלנו וזה מגביר משמעותית את הסיכוי לדלקות, כולל דלקת בדרכי השתן. זה הזמן להיגמל מהתחתוניות, הפדים, הסבונים לשטיפות האינטימיות, המגבונים וכל אמצעי חיצוני נוסף שמתערב בפעילות הטבעית של הגוף שלנו.


 

® חשוב לי להבהיר: אני לא סמכות מקצועית ולא מתיימרת להיות כזו, רק מאמ;לקת כתבות שקראתי בנושא (ונותנת להן את הקרדיט שמגיע להן). אם מצאת טעות בטקסט שלי אני ממש אשמח לדעת. אפשר לעדכן אותי במייל: contact.makoreli@gmail.com

Comments


bottom of page